מסיים יום עבודה. הולך לכיון התחנה. משהו מנצנץ צד את מבטי. מתכופף להרים, חשבתי שתהיה תמורה… בורג. כווווולה בורג. הרימותי. אדוני, אני פונה לאחד, אולי נפל לך בורג? לא. גבירתי, אני פונה לאחת, אולי נפל לך בורג? לא. נו שוין. מישהו איבד ולא יהיה לו. הוא יתחיל להתפרק ולא יבין למה. לא חבל? ראיתי בדיוק סרט ישראלי שנקרא "בורג". אמיתי!!! חייבים לראות.מתחיל מבורג שנשבר במיטה, והגברת השוכבת נוחתת על הרצפה, וממשיך בצורה הזויה.
האמת, עם הנסיעות הרבות בתחבורה הציבורית אני נתקל במלא אנשים לכאורה חסרי בורג. ואולי לי חסר? ואולי לכם הקוראים? מי מגדיר מהו חוסר בבורג? החברה? הפסיכולוגים? פרויד? כנראה כל אחד שקצת שונה מאיתנו אנו מחשיבים אותו ככזה. וככה… לצערי… לא נגיע רחוק. כנראה שצריך לקבל כל אחד כמות שהוא. מישהו קרוב אלי תרים עוד רגע גבה לגבי המשפט שכתבתי… טוב נו, חסר לו בורג, היא תאמר. 😂
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה