יום חדש... כפפות חדשות...

אתם כבר יודעים… "ההסעה" שלי עוברת בלוד. יש שם מגרש נחמד עם מתקנים. אתם יודעים, אלו שבונים בחוץ לרווחת הקהל.

אז מדי בוקר אני מבחין בתכונה לא קטנה שם במגרש. החבר'ה קמים מוקדם. כל הכבוד! אז נתקלתי במבטי באחד המתעמלים, וכפפות על ידיו. לא כפפות של ספורט כמו של שוערים למשל. יותר כמו כאלו של…… הפינוי זבל. הבחנתי גם שהבחור רוסי. לא יודע מה אתכם, אבל אני, יש לי עין לרוסים. מזהה אותם ממטר. טוב נו… במקרה הזה מ 100 מטר… מקווה שראיתי נכון. אבל הראייה שלי זה לא האישיו. הרוסים חכמים. רואים, חשבתם שאגיד עליהם משהו רע. נהפוך הוא. הם חושבים קדימה. במתקנים האלו משתמשים ים של אנשים. ומי יודע איפה דחפו את הידיים הים האלו. אז הרוסי מתגונן בפני נגיפים וכד' ועושה מה שנקרא רפואה מונעת. יעני, מקדים תרופה למכה. אני כולי תקווה שזה נוח לו. אהבתי את הרעיון! זה רוסי כלבבי. 

יום חדש... בורקס חדש...

מדי יום אני עובר עם "ההסעה לעבודה"  בעיר לוד. עיניי תמיד סורקות את השטח. מה כבר יש לעשות בהסעה אם לא לשמוע מוסיקה ולסרוק? להירדם אני לא מרשה לעצמי. כבר פספסתי פעם אחת את הירידה… אז מידי יום עיניי נתקלות במקום שנפתח די מוקדם. מה זה מוקדם אתם שואלים… 9:00 זה מוקדם לאחד, 6:30 זה מוקדם לאחר… ואני האחר… המקום נקרא "בורקס הנשיא, בורדס טורקי אורגינל" (כבר הרוויח פרבומת ואפילו עוד לא הוכיח את עצמו). אחחחח... אני רק רואה את השלט וכבר מרגיש את מיצי הקיבה מתחילים לעבוד… לא יודע מה אתכם, ולא תמיד חושב על אוכל בריא, אני פשוט מת על בורקס. נו שוין.

אז הבטחתי לעצמי, שלמחרת יום קבלת הרישיון חזרה, כף רגלי תדרוך אצל הבחור הזה. לא… לא מוקדם מדי… וחסר לו שהבורקס לא טורקי… או לא אורגינל… או שחס וחלילה לא טעים. 😈

יום חדש… בורג חדש…

מסיים יום עבודה. הולך לכיון התחנה. משהו מנצנץ צד את מבטי. מתכופף להרים, חשבתי שתהיה תמורה… בורג. כווווולה בורג. הרימותי. אדוני, אני פונה לאחד, אולי נפל לך בורג? לא. גבירתי, אני פונה לאחת, אולי נפל לך בורג? לא. נו שוין. מישהו איבד ולא יהיה לו. הוא יתחיל להתפרק ולא יבין למה. לא חבל? ראיתי בדיוק סרט ישראלי שנקרא "בורג". אמיתי!!! חייבים לראות.מתחיל מבורג שנשבר במיטה, והגברת השוכבת נוחתת על הרצפה, וממשיך בצורה הזויה.

האמת, עם הנסיעות הרבות בתחבורה הציבורית אני נתקל במלא אנשים לכאורה חסרי בורג. ואולי לי חסר? ואולי לכם הקוראים? מי מגדיר מהו חוסר בבורג? החברה? הפסיכולוגים? פרויד? כנראה כל אחד שקצת שונה מאיתנו אנו מחשיבים אותו ככזה. וככה… לצערי… לא נגיע רחוק. כנראה שצריך לקבל כל אחד כמות שהוא. מישהו קרוב אלי תרים עוד רגע גבה לגבי המשפט שכתבתי… טוב נו, חסר לו בורג, היא תאמר. 😂 

יום חדש… מצבר חדש…

זוכרים את האוטובוס חינם מהפוסט הקודם? אז אמש הגעתי ובדיוק יצא החינם הזה. הספקתי "לקפוץ" עליו. איזה פינוק… לא צריך ללכת ברגל, או שבעצם רק קצת. לפחות לא מגיעים מזיעים ומריחים…

אז היום הגעתי, אבל היה צורך להמתין לחינם הבא, כי חינם שכזה יוצא רק כל רבע שעה. אז חיכיתי כמו ילד טוב עם עוד חיילים טובים. הנהג הגיע… החבר'ה מתחילים לעלות אז קמתי והתקדמתי לכיוון דלת הכניסה. החבר'ה יורדים… אז עצרתי. "הלך המצבר" אומר הנהג. שיט. ואני כבר שומע את אמי ברקע… "אמרתי לך ללכת, כי זה כבר היה נגמר. מה חיכית? אתה רואה? עכשיו תחכה עוד. כבר יכולת להיות במשרד".

אז אני בדימיון אומר לה "אמא יקרה, תירגעי, טוב שיש חינם חלופי". עולים על החלופי. נסיעה טובה…

יום חדש… אוטובוס חינם חדש…

עוד יום עבר חלף לו. יוצא מהמשרד. תוך כדי התקרבות לשער הבסיס מבחין באוטובוס בתחנה, הנהג עליו, הדלת פתוחה. סליחה, אפשר להשתמש ברב קו בקו זה בתוך הבסיס, אני שואל, כמו איזה ילד. לא, זה בחינם. 😯

ואני שואל את עצמי ואתכם הקוראים, למה כל בוקר אני נסחב ברגל אם יש אוטובוסים חינם בתוך צריפין? כנראה כי חשבתי על כושר… ודיאטה… ממש...😂 אולי בגלל שצריך לשבת ולחכות לו, כי לא יוצא כל שניה? אולי כי קיבלתי את האופי, שבחלקו בסדר…, של אמי? נו, באמת, אוטובוס? עוד רגע וזה נגמר. כך בטח היתה אומרת הבת 81 הזו, שתהיה בריאה!!! איזו אישה! איזה דור. היו צריכים לעבור שואה בשביל זה? שיט.

אז כנראה שאמשיך לשרך רגליים… שאמי תמשיך להתגאות בי, לפחות בחלק מהדברים...

יום חדש… דלת מתרוממת חדשה…

יוצא מהעבודה מוקדם. בניתי על קו 152. תוך כדי הליכה, שם לב שמתקרב לתחנה 154. גם הוא מגיע למודיעין. מפעיל מדחפים ומנתר כאיילה לכיוון התחנה. רק דבר אחד הפתיע אותי, כפי שמצוין בכותרת… דלת מטען צדדית של האוטובוס מתרוממת לה לעברי, ואני בדיוק מימינה, והיא בדיוק משמאלי. שיט. תוך כדי "מעוף" מצליח לייצב את עצמי ולאחוז בחלקה העליון. לא נפלתי. מזל שגם גופי בשרני. אז חושבים מה עושים בעניין. כבר קרה לי כמעט עם כזו דלת,אבל מי חושב כשמדמיין את אוויר המזגן הקריר על עורו ביום חם שכזה?

אז אני מתכוון לפנות לשר התחבורה. למה לא חשבו על זה קודם? הרי בפתיחת שערי חניה ביישובים מחויב הדייר להתקין מנורה מהבההת וצפצוף. אז אל דאגה, אתם עוד תשמעו ממני בעניין. הבטחה! 

יום חדש… חור חדש…

תראו מה זה… לא מתביישת הנעל הזו. קצת הולכים יותר מהרגיל והיא כבר מרימה ידיים. נעעעעל, תתעורררררי, את לא זולה, את איכותית, בגלל זה קניתיך, את בנויה למרחקים ארוכייייים. אז מה אם הרגלתי אותך לקצרים?

נמאס לך ללכת? האמת גם לי. ממש. חשבתי לרוץ אתך. כמו בסרט… "מישהו לרוץ אתו". אז בניתי על מישהי, עלייך. טוב,אצטרך לחפש חדשה. הלוואי ויכולתי לרוץ רק עם אחת. אבל אתן תמיד באות בזוגות. פוחדות להיות לבד. אז את נקרעת. אבל מה עם זוגתך? מה יהא עליה? אז גם היא נידונה לפח האשפה, למרות שעדיין שלמה היא? איזה חיים. ממש למות חי. ואני חשבתי שלי יש קשיים… 😕